ביקורה בישראל של משלחת חברי קונגרס דמוקרטים, ובראשם מנהיג המיעוט בבית הנבחרים חכים ג’פריס – במסגרתה נועדו בין היתר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו (7 אוגוסט 2023) – הוא בגדר תזכורת לכך שהמפלגה הדמוקרטית, למרות הקולות הצורמים הבוקעים מן האגף הרדיקלי שלה, עדיין מחויבת לישראל ולביטחונה. ג’פריס אף הדגיש זאת בדבריו בארץ, תוך שהוא הודף קריאות לפגיעה בסיוע. חשוב להתמיד במאמצים לשמר את בסיס התמיכה הדו-מפלגתי, ולהטות אוזן למסרים של ידידי ישראל משני עברי המתרס.
ביקור המשלחת הדמוקרטית כביטוי של תמיכה דו-מפלגתית
ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד בירושלים (7 אוגוסט 2023) עם משלחת של חברי קונגרס מן המפלגה הדמוקרטית שאורגנה על ידי שדולת AIPAC. בראש המשלחת עמד הדמוקרט הבכיר ביותר בבית הנבחרים כיום, חכים ג’פריס (אפריקני-אמריקני, נוצרי בפטיסטי וידיד ישראל, מן המחוז השמיני בניו יורק), ולצידו חבר הקונגרס הותיק סטני הוייר ממרילנד, המזוהה כידיד ישראל מובהק זה עשורים.
ראוי לציין כי בשיחתו עם המשלחת, הדגיש ראש הממשלה דווקא את היבטי החדשנות הטכנולוגית, בדגש על בינה מלאכותית, ובהקשר זה הבליט את חשיבות שיתוף הפעולה העתידי עם ארה”ב (אולי כרמז עקיף לכך שישראל ממשיכה לראות בה ולא בכל גורם אחר, ודאי לא סין, את משענתה האסטרטגית).
ג’פריס, מצדו, נשא דברים במהלך הביקור בהם דחה את הרעיונות בדבר פגיעה בסיוע לישראל, והדגיש את מחויבותה העמוקה של ארה”ב לביטחונה (והותקף בשל כך על ידי גורמים רדיקליים בארה”ב). בה בעת, הוא גם נתן ביטוי לציפיה שמהלכי הרפורמה בישראל, מכאן והלאה, יעשו בהסכמה רחבה ככל האפשר.
על חברי המשלחת נמתחה אמנם ביקורת מן האגף הרדיקלי במפלגה וחוגים פרו-פלסטיניים בארה”ב, אך לאור דפוסי ההצבעה בקונגרס בחודשים האחרונים ניתן לקבוע כי בסיס התמיכה הדו-מפלגתי עדיין איתן, והשפעת הקבוצה האנטי-ישראלית הרדיקלית (המכונה ה- , Squadשאותה מובילה חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקאסיו-קןרטז מניו יורק) אינה חורגת עדיין ממעגל מצומצם של כעשירית או פחות מחברי הקונגרס הדמוקרטים.
החלטת בית הנבחרים H311
בתמיכת 22 חברי קונגרס משני עברי המתרס המפלגתי, הגישה אן ווגנר, רפובליקנית ממיזורי וחברה בכירה בועדת החוץ של בית הנבחרים, החלטה המברכת את ישראל ליום עצמאותה ה-75, וכמו כן מביעה תמיכה בהסכמי אברהם ובתרומתם לשלום, ליציבות ולצמיחה כלכלית.
שלא כבהחלטות קודמות שעברו מדי חמש שנים, לא נכללה הפעם התייחסות לעקרון של פתרון שתי המדינות – אף שהדמוקרטים הציעו זאת בטיוטא המקורית: הרפובליקנים התנגדו, הטקסט הושמט, ועדיין הצביעו עבור ההחלטה ( 26 אפריל 2023) רוב גדול של הדמוקרטים (רוב של 401 מול 19) . מדובר בהחלטה סמלית במהותה אך משקפת את עומק התמיכה. גרסה מקבילה הונחה על שולחן הסנאט ע”י בסנאטור הדמוקרטי מניו-ג’רסי, רוברט מננדז.
עם זאת, מספר המתנגדים עלה במידת מה בהשוואה להצבעה על המימון המשלים ל-“כיפת ברזל” בספטמבר 2021 – לאחר ניסיון של ה-Squad לסכל אותו: אז הצביעו בעד 420 מול 10, וכעת – 401 מול 19, כאשר העליה במספר המתנגדים נגרמה ככל הנראה בשל הרגישות של גורמי השמאל היהודי להשמטת אזכור שתי המדינות.
החלטה משותפת (concurrent) 57
משמעותית עוד יותר, כמבחן של יחסי הכוחות בין הקבוצה האנטי-ישראלית במפלגה הדמוקרטית לבין בסיס התמיכה המסורתי, היתה ההצבעה ביולי 2023 בתגובה להתבטאות של חברת הקונגרס פראמילה ג’איאפאל (דמוקרטית ממדינת וושינגטון, יושבת ראש של ה-caucus הפרוגרסיבי של המפלגה) בפני פורום פרו-פלסטיני שלפיה ישראל היא “מדינה גזענית”.
הרפובליקנים נזעקו והגישו בבית הנבחרים הצעת החלטה משותפת לשני הבתים – כלי בידי הקונגרס המשמש בעיקר להבעת עמדות ערכיות, ללא תוקף של חקיקה – המתנערת מהתבטאות זו ומדגישה את ההכרה בישראל כמדינה דמוקרטית. חברת הקונגרס ג’איאפאל עצמה חזרה בה מדבריה, ואף הצביעה בעד ההצעה, שעברה ברוב של 412 מול 9.
רשימת המצביעים נגד ההחלטה – אוקאסיו קורטז, רשידה טלאיב ממישיגן, אילהאן עומר ממינסוטה, סאמר לי מפנסילבניה, ג’מאל באומן מניו יורק, קרי בוש ממיזורי, אנדרה קרסון מאינדיאנה, דיליה רמירז מאילינוי, ו-איאנה פרסלי ממסצ’וסטס – מגדירה, למעשה, את הגרעין הקשה של העוינות לשיראל במחנה הפרוגרסיבי (הגדול הרבה יותר).
יש לציין שלטענתה של אוקאסיו-קורטז, שדולת AIPAC – שעד כה נמנעה מעימות ישיר עם קבוצה זו במחוזות הבחירה שלה – פועלת להכשיל את באומן בבחירות המוקדמות למועמדות המפלגה הדמוקרטית במחוזו: אירוע שיכול להפוך גם הוא למבחן כוח, בדומה לכמה מהלכים דומים (רובם מוצלחים) של ה-PAC המסונף לAIPAC- בבחירות 2022.
השלכות למדיניות ישראל
כל זה מבליט את החשיבות, עבור ישראל, של שימור בסיס התמיכה הדו-מפלגתי בציבור ובקונגרס. על אף מאמצי הרפובליקנים “לנכס” לעצמם את ישראל כסוגיה מפלגתית, עמדת רוב גדול של ההדמוקרטים ממשיכה להיות חיונית למימוש אינטרסים חיוניים – ביטחוניים ומדיניים – במציאות שבה הפוליטיקה האמריקנית נתונה לתנודות קיצוניות.
הדבר מחייב, ובביקור משלחתו של ג’פריס ניכר היה כי ראש הממשלה מודע לכך, קשר אישי רצוף עם גורמי ההנהגה הדמוקרטיים (וגם נכונות להטות אוזן קשבת לעצת ידיד…). גם לקשר עם ראשי הארגונים היהודיים בארה”ב, שרובם נוטים לדמוקרטים יש משקל רב בשימור המחויבות.הדבר מחייב להימנע ככל האפשר מהעמקת המתח עם יהודי ארה”ב, שרובם אינם אורתודוקסים, בנושאי “דת ומדינה”. גם השסע הפנימי בישראל מקרין על הזירה הפוליטית בארה”ב ועל היהודים שם: הרגעת הרוחות בישראל תקל על הדמוקראטים ועל היהודים להמשיך לתמוך במחויבות האמריקנית המסורתית לישראל.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: חיים צח, לע”מ
- בניית אתרים